יעצט איז: פרייטאג סעפטעמבער 22, 2017 5:47 am


Welcome to דער קרעטשמע גאסט! רעגיסטריר  Or performs the  אריינסיינען

מעלדונג:

גלייבן אין די אייגענע דיבורי התפלה

תורה וחסידות, והמסתעף.

גלייבן אין די אייגענע דיבורי התפלה

הודעהדורך לטובה » זונטאג סעפטעמבער 07, 2014 5:42 pm

באקומען דאס צוגעשיקט פון א חבר, האב איך געקלערט מזכה צו זיין דעם עולם.

צדיקים דורשים ומבקשים מאיתנו, כידוע לכל מי שרק דורך על מפתן דלתם', שנתבודד, שנדבר, לפתוח עם הקב"ה כל מה שיש לנו בלב, כל מה שמציק אותנו, וגם כל מה שמשמח אותנו, וגם כל מה שסתם, שיגרת החיים, הכל נפתח ונגלה להשם ית', במילים פשוטות מפורטות, לבקש לו, להודות לו, ולשוח איתו, כמו חבר טוב אמיתי, ולא להתעלם ממנו אף פרט קטן מחיים, כמו שכתוב בשיחות רל"ג שאפי על דברים קטנים ופשוטים צריכים לבקש, וכו'

אנחנו ב"ה יודעים את כל זה, מנסים לקיים את העצה הזאת, אבל יש קשיים, הרבה קשיים מבחוץ ומבפנים, העיקר מבפנים, אפי' שנראה דבר הכי פשוט, ומובן, מה יש לעשות דבר אחר בחיים, אם לא לדבר עם הקב"ה, אבל אודה ולא איבוש, לפחות אצלי, זה קשה, לפעמים יש זמנים שמאוד מאוד קשה, פשוט לפתוח את הפה ולדבר, אפי' כשיודע שזה דבר היחידי שאני צריך לעשות כדי לישב דעתי, שאהי' קצת מיושב, אבל לפעמים זה לא הולך,

הלכתי והסתובבתי בשווקים וברחובות לחפש את המפתח, איפה המפתח לפה הסתום שלי, מה זה האבן הזאת שסותם את הדיבור כל הזמן, נסיתי עם כח, ולא עזר, אז מה כן, מה חסר לי שהפה שלי נסתם כל יום שני, אני לא מדבר מה'לב', הלב שלי אני מכבר מכיר שאני לא בשליטה עליו בכלל, סגור, פתוח, אטום, מרוגש, אני כבר מזמן התייאשתי מלנהוג אותו, הסכמתי איתו, שכשהיא זורם איתי אז בטח טוב מאוד, וכשלא, אז אני עושה את מה שמוטל עלי בלעדיו, עד שהיא יסכים עם הדברים שלי, אבל לב הוא דבר צדדי, אני מדבר עכשיו מ'דיבור' קרה, יבישה, למה לא הולך לי,
בדרך אפשר יש להגיד, למה, שכאנחנו אומרים בתפילה כשמברכים החודש, יהי רצון מלפניך וכו' שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה וכו' חיים של אושר וכבוד, חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא, וכו' אני מרגיש שמרה שחורה שורה בבית המדרש בשעת התפילה הזאת, אני מרגיש שאנחנו כמעט בטוחים שכלום לא ישתנה בשביל התפילה הזאת, החודש הבא יהי' בדיוק כמו החודש העבר, יש פה אפשרות מאוד רחוקה שהחיים שלי ישתנה במציאות באמת, רק בשביל שהוצאתי מהפה שלי את המילים עם הנוסח המקובל 'לטובההה ולברכההה',

אני יכול להאמין שאם אני אומר תהילים מיוחד על משהו, ואני מבקש מהשי"ת באידיש, על חולה שיתרפה, או על הרווחה בפרנסה, שהשי"ת ישמע וימלא את מה שבקשתי, כי אני מאמין בתפילות, ואני מאמין ברחמי ה', ורחמיו על כל מעשיו, אין בעיה, אבל סתם כשאמרתי נוסח המקובל בלי לחשוב הרבה, מה יכול לצמוח מזה, אפי' לא חושבים מזה, רגע אחרי ברכת החודש הכל כבר נשכח, מחודש הבא ומחודש העבר, בלי שום תקוה שמשהו ישתנה באמת בחיים שלי מהיום, בשביל שהתפללתי,

זה נראה לי כמו מי שקונה לאטא, נגיד לא הלאטא הגדול, רק האיזורי, יש - נגיד - אחד משש מאות אחוזים שאני יזכה באלף דולר, ההשקעה שוה דולר, לא יותר, דקה של קווי, לא זכיתי והולכים הלאה, ככה נראה לי המצב בברכת החודש, מנסים, מה יש לי לאבד, אומרים את התפילה והולכים הלאה, בלי שום שינוי במצב רוח, שמעכשיו משהו ישתפר בשביל זה.

וכן גם כל יום כשאומרים אחר ברכת המעביר שנה, 'שתרגילינו בתורתיך וכו' וכוף את יצרינו להשתעבד לך וכו' מישהו חושב אז עם ביטחון, שבע"ה הנסיונות ברחוב יהי' יותר קלים היום, בשביל שהתפללתי, (יכול להיות שכן, אני מדבר רק מעצמי) וכן יש הרבה הרבה תפילות שאומרים כל יום, ולא מאמינים בהם, תפילת י"ח, וכדו'.

אנחנו רק מאמינים בתפילה עם לב חם, ואם יש דמעות אז בטח, בישוב הדעת, לזמן מסיום, זה נקרא תפילה, אבל סתם ככה ברחוב שממללין בפה דיבורים לא ברורים, דקה פה דקה שם, באמצע עסוקים, מה זה, מה כבר יכול להיות עם תפילה כזאת, אפי' כשעושים את זה, מתלווה איתו כמין תחושה של, 'מה יש לי לאבד, אולי זה יעשה משהו, מסתמה לא, אבל אולי, מי יודע,' כמעט כמו גורל של הלאטארי.

ומה שחסר לנו הוא, אמונה בעצמינו, היינו ב'פה' שלנו, אנחנו לא סתם בן אדם בעולם, אנחנו יהודים, יהודי מקושר בעולמות עליונים, וזה לא דבר חיזוק, איזה ענין שכתוב בספרים, זה דבר מציאותי, וא"כ אם השפתיים שלי הוצא מילה, זה נשמע שם, ויש אפשרות שיתמלה הבקשה, אם אני ממלל תפילה פעם אחד ולא יותר, זה גם נשמע, שני פעמים זה נשמע שני פעמים, וכן הלאה, לא כמו בשר ודם שבפעם הראשונה לא הקשיב טוב, וכשאני חוזר את זה כמה פעמים אז הוא מתחיל לתופס שאני רוצה משהו.

"ובאמת, אם הי' יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה ושומע התפילה, ודאי הי' מתפלל בהתלהבות גדול וכו', ובשביל שהאדם אינו יודע זאת בידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ"כ ואינו מדקדק כ"כ" (ליקו"מ ס"ב אות ב').

פעם דמיינתי בעצמי, (דמיון דקדושה) ציירתי לעצמי, איך שאני עומד ברחוב, ויש מיקרפון צמוד להפה שלי, ונמצא לידי בנין ענק, ושם בתוכו בגג נמצא רמקולים גדולים של המיקרפון שלי, הוליום שם גבוה על מאה, הכי חזק שאפשר, וגם ברור מאוד, שומעים אפילו איך שאני נושם, לא רק זה, גם את הדופק של הלב, מאות או אלפים אנשים יושבים שם, ושורה שם דממה, שקט מוחלט, אף אחד לא זז איבר, כולם יושבים ומחכים שאני יתחיל לדבר, כולם רוצים להאזין טוב לכל מילה, ואני מתחיל "אאא", כולם קפצו, אהה הוא כבר התחיל, כולם מתרכזים עוד יותר, לשמוע כל אות שיצא ממני, וכו' וכו', וכל המצב הזה נמשך לעוד שעה ועוד שעה, ובאמצע אני הולך לישון, ואני קם מהשינה, ואני הולך להתפלל, ואני משוחח, שותה קפה, וכו' וכולם שם בבנין מרוכזים ומוכנים לשמוע כל הזמן, את הכול, כל מה שבא לי להגיד, אף אחד מהסובבים אותי, לא תופסים שאני לא סתם, כמו כולם, כשאני אומר מילה, שומעים את זה אלפי אנשים שם, וכו'

וכל הנ"ל הוא אמת לאמיתו, איך שבעולמות עליונים, בשמים ושמי השמים יש - כביכול - רמקולים, גבועים ונוראים מאוד, והשי"ת יושב עם כל פמלי' דילי', ושומעים כל מילה ומילה, מחכים שאני יפתח את הפה, (כביכול, רק לשבר את האוזן, כי האמת הוא שמלא כל הארץ כבודו, וההרגשה של, אני למטה והוא למעלה בשמים, לא נכון, שהשי"ת נמצא בכל מקום, אתי עמי ואצלי,) ושהשי"ת באמת מאזין ומקשיב לי, כמו שאי אפשר לבשר ודם, הוא גם שומע ומבין גם מה שמתחת למילים, תופס בדיוק את המצב רוח שלי, למה אני מתכוון בכל אות, ואנחה, כל נשימה ונשימה.

כתב בספה"ק ליקו"מ ע"ח) "הדיבור הולך עם האדם אפי' במקומות המטינופים, כמו האם ההולכת עם הילד בכל מקום שהוא הולך... היינו שאפילו אם האדם מונך ח"ו במקום שהוא, אפילו בשפל המדריגה מאוד, ואפי' במקומות המטינופים, אעפ"כ ע"י ה'דיבור' יכול להזכיר ע"א בהשי"ת, דהיינו אם יתחזק גם שם לדבר עכ"פ דיבורים קדושים וכו'..." היינו שהמכונה המקשרת הזאת, לעולם לא נשבר, או נפסק, או מאבד קליטה, בשום מצב, כל זמן שבן אדם עוד יכול לדבר, להוציא מילים מהפה, הוא מקושר, ושומעים אותו, ואין שום מציאות או זמן בעולם, שיהודי יכול להגיד או להרגיש, 'דיברתי, אבל סתם איבדתי את הרוק לחינם, חבל על הזמן', כי הפה של האדם תמיד מקושר לשם, ופועל גדולות ע"י הדיבורים שלו.

בעצם, אנחנו לא צריכים שיתמלא כל מה שאנחנו מבקשים כדי שנאמין בתפילות שלנו, אם נאמין בתמימות, שהשי"ת שומע אותנו טוב מאוד, כל מילה ומילה, ולא צריך שום תנאי לזה, לא לב, לא דמעות, ולא ישוב הדעת, ולא איזה זמן מסוים, כלום, רק להוציא מהפה מילים, והשי"ת עומד אצלינו ושומע, אם רק נידע, 'ידיעה בלב שלם', שאחר כל מילה הוא הירכין בראש ואומר, "שמעתי טוב מאוד מה שאתה מספר/מבקש/רוצה/שואל, אני מבין - חמוד שלי - תפסתי אותך עד הסוף", די לנו, אפי' אם הוא מחליט לא לתת לנו את המבוקש, די לנו ההרגשה שהוא אתי ושומע ומבין אותי, אנחנו כבר יודעים ומאמינים, מכל הספרים ומכל המאמרים של צדיקים, שהשם ית' יודע יותר טוב מה הוא באמת לטובתינו, ממה שאנחנו חושבים, וכו'.

פעם פגשתי איזה חבר ברחוב, ניהלנו שיחה לכמה דקות, והלכתי הלאה, והרגשתי עד כמה החבר ההוא צריך להתקרב לעבודת השם, איך זה ישנה לו את החיים, וכו', אז אמרתי ככה באמצע הרחוב, "רבוש"ע תעזור לו שהוא יתקרב לתורתך ולעבודתך ", מיד שאלתי את עצמי, איזה מהפך צריך לקראת בחיים שלו, כדי שיקיים את הבקשה שלי, וזהו? זה יעזור לו? יכול להיות שרק תפילה פעיטה כזאת ישנה משהו, לא התחננתי לה', לא יללתי, סתם אמרתי בדרך אגב כמה מילים, ולכאורה אני לא יעשה עוד תפילה אחד בשבילו, משהו יקרה בשביל זה?, אז תפסתי, למה לא בעצם, השי"ת לא שומע אותי כשאני ברחוב ויש המולה מסביב?, השי"ת מתבלבל ח"ו מהקולות שמסביבי שאני יצריך להגיד לו עוה"פ את מה שאמרתי ח"ו.

- ובאמת לא רק בתפילה צריכים את האמונה הזאת, גם אם הפה שלי מילל, צירוף של מילים, שהצירוף מילים אילו כתוב בתנ"ך, במשנה, בגמרא, וכו', (עם כוונה פשוטה שאני רוצה ללמוד תורה עם המילים אילו) אז קיימתי מצות לימוד התורה בזה ללא ספק, כמו שכתוב בתנא דבי אליהו, שאם אמר 'אחות לוטן תימנה' קיים מצות לימוד התורה, למה, כי הפה של יהודי הוצא צירוף-מילים שכתוב בתורה, אז זה נקראת 'לימוד התורה'.

ועכשיו אנחנו מבינים גם להיפך ח"ו, למה כזה קשה לנו לעצור א"ע מלדבר לשון הרע, הרבה יותר מלעצור א"ע מלתת מכות לבן אדם, כי לתת סטירה לבן אדם, הוא דבר מציאותי, עשתי משהוא ללא ספק, לא צריך להאמין שעשיתי דבר, כי רואים פירות על המקום, כואב לו, הוא מתרגז, וכו', ומי שהוא קצת יותר עדין, יודע ומבין, שיכולים גם להכות ע"י דיבורים, לביישו, לפגוע בו בפניו, זה גם כואב, (לפעמים יותר כואב מלקבל מכות בפועל), זה גם דבר מציאותי, אבל לדבר לשון הרע שלא בפניו, להגיד בדיחות על חשבון של השני, לא מרגישים שהוא דבר משמעותי, 'סתם, זה הי' בדיחה..' .

אבל אם מאמינים בה'פה' שלנו, אז מה זה בדיחה, מי יודע מה פעלת עם הדיבורים אילו, אולי עוררת דינים עליו, אולי עוררת דינים עליך כשאתה מדבר בגנות של השני, עם נשק לא משחקים, כל דיבור עושה ופועל, אם הפה שלי הוצא מילים, בגנות איזה יהודי בעולם, לא משנה איפה, לא משנה אם הוא שומע, זה עון ח"ו, אין כזה דבר בעולם, 'סתם אמרתי', 'לא התכוונתי', הפה שלך הוצא מילים כאלו, זהו זה, כבר אמרת, אנחנו מבינים שאם הנשיא מארצות הברית אמר משהו, ואלפי ומליוני אנשים שומעים אותו, הוא לא יכול להגיד, מה כל הרעש, סתם אמרתי, לא התכוונתי, סליחה, וכדו', כל דיבור ומילה של כל יהודי הוא באמת הרבה יותר חשוב, ונשמעת, מהדרשה של ראש ממשלת ארצות הברית וכל העולם ביחד.

וכמובן במידה טובה, רבינו מדבר כל הזמן לדבר את הרצונות טובים, אפי' אם עוד לא זוכים לעשותו, הדיבור בעצמו עושה משהו לעצמי, ולעולם, וכן גם יש דבר חשוב 'לדבר' עם חבר, זה נקרא 'שיחות חבירים', אפי' כשמדברים דברים בטלים (תורה ל"ד), גם יש איזה ענין וחשיבות, לדבר בשבח הצדיקים (לא זוכר בדיוק איפה זה כתוב), גם לספר מעשיות מצדיקים, וכו', בקיצור כל דיבור ומילה שיוצאת מהשפתים של יהודי, עושה ופועל, ונשמעת, בלי שום יוצא מן הכלל.

(שיחות הר"ן רל"ז) ...אמר שצריך להזהר מאוד לבלי להוציא מפיו דיבור של רשעות ח"ו, דהיינו שלא לומר ח"ו על עצמו שיהי' רשע ח"ו או שיעשה עבירה זאת ח"ו, אף שאמר זאת רק בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשותו, אעפ"כ זה הדיבור מזיק לו מאוד, ויכול להכריחו ח"ו אח"כ לעשות זאת שהוציא מפיו, אע"פ שלא אומרו מלבו רק בדרך ליצנות... ע"כ צריכין להזהר בזה מאוד...
השי"ת יעזור שאזכה לחיות בזה, ולהאמין בזה בתמימות.
לטובה
תושב ה'קרעטשמע
 
הודעות: 256
הצטרף: דינסטאג יולי 01, 2014 10:39 am
האט שוין געדאנקט: 128 מאל
איז שוין געווארן באדאנקט: 94 מאל

Re: גלייבן אין די אייגענע דיבורי התפלה

הודעהדורך שלומיאל » מאנטאג יאנואר 05, 2015 7:39 pm

א שיינעם דאנק אייך
שלומיאל
עמוד ה'קרעטשמע
 
הודעות: 1096
הצטרף: מאנטאג יוני 30, 2014 4:05 pm
האט שוין געדאנקט: 144 מאל
איז שוין געווארן באדאנקט: 153 מאל

Re: גלייבן אין די אייגענע דיבורי התפלה

הודעהדורך זייגער » דאנערשטאג מערץ 19, 2015 3:57 pm

מ'זאל דאס איבערליינען יעדער טא .
זייגער
תושב ה'קרעטשמע
 
הודעות: 399
הצטרף: מאנטאג יוני 30, 2014 7:01 pm
האט שוין געדאנקט: 43 מאל
איז שוין געווארן באדאנקט: 36 מאל


צוריק צו עולם התורה

ווער איז דא?

באנוצער אין דעם פארום: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצער און איין גאסט

cron